<h1>האגור סימן אלף קל"ד</h1>
<h2>דף נד.</h2>
אם נמצאו שני כבדים בבהמה או בעוף טרפה דכל יתר כנטול דמי והוי ליה נטל הכבד. וי"א דלא אמרינן כאלו נטל כלו אלא כאלו נטל עם המקום שהוא דבק שם. הלכך אם הם דבוקים בכזית של מקום מרה או בכזית של מקום חיותא טרפה ואי לאו כשרה. והרא"ש הסכים לסברא ראשונה. רב אלפס מתיר כשאין לה מרה או שיש לה ב' מרות. ויש מחמירין כשיש ב' מרות נוקבין האחת אם שופכין זה לזה כשרה ואם לאו טרפה. אמנם לא נהגינן כן. שערים מדור"א. כתב ראבי"ה נטלה המרה כשרה ופעם אחת בא לידי שנטלה המרה ואמרתי לקורעה ולטועמה כמו שכתב בה"ג שאם יטעם בלשונו טעם מרה הרי נבלעה וכשרה ולא טעמתי בה טעם מרה ואמרתי שוב לצלותה על גבי גחלים והיתה מרה עד מאד והכשרתיה. ולולי כי קשה להכניס ראשי בין הרים גדולים היה נ"ל שאפי' אין טועמים שום מרירות כשרה. וכי משתכח' שתי מרות כשרה. וכ"ה בספר רוקח. אבל מן המיימוני משמע דטרפה אם אין לה מרה או כשיש לה שתים. מרדכי.
